טיול אופנועים ברג'אסטן ב "הילוך נמוך" - המדריך המלא

רקע

בספטמבר 2024 יצאתי לראשונה, בגיל 29, לטיול של 3 חודשים במזרח, טיול שחיכיתי לו זמן רב.
אחרי חודש בויאטנם וחודש בתאילנד, החלטתי להגשים חלום ישן ולצאת לטיול האופנועים הראשון שלי.
התכנון המקורי היה לאוס קמבודיה אבל בגלל שיקולים לוגיסטיים, ורצון לגוון בנוף ובאווירה - מצאתי את עצמי לראשונה בהודו.
ענייני מזג האוויר גרמו לי לוותר (לבנתיים!) על צפון הודו, ולהגיע לרג'אסטן.
מה שמשך אותי ספציפית לרג'אסטן היה המחשבה והתיאורים שקראתי באינטרנט, על נוף ואווירה שונים מאוד ממה שחוויתי עד עכשיו, ובכללי לא מעט המלצות למסלולי אופנועים באיזור.
בניגוד לנוף הירוק והטרופי של ויאטנם ותאילנד, רג'אסטן הציעה מדבר רחב ידיים, עשיר בארמונות עתיקים של מהרג'ות ומבצרים ענקיים ומרשימים.
המסלול שבחרתי היה מסלול מעגלי, שהתחיל ונגמר בג'ייפור - בירת רג'אסטן, וכלל בערך 10 ימי רכיבה "נטו", שהתפרסו על פני חודש שלם לאור העובדה שבחלק מהיעדים לאורך הדרך ביליתי כמה ימים טובים.
מי שרוצה יכול לקצר בצורה מאוד משמעותית גם את כמות ימי הרכיבה וגם את הזמן שמבלים ביעדים השונים, אני בחרתי (ונהנתי מאוד) לעשות את המסלול הזה לגמרי ב - "קצב הודו".
החודש הזה התחיל עבורי בצורה לא קלה בכלל, אך לאחר התאקלמות התברר כאחד החודשים הטובים שהיו לי בחיים, שפתח לי תיאבון לחזרה להודו ולטיולי אופנועים נוספים.
הסיפור דרך הזה ייצא לי מאוד מפורט (אולי קצת יותר מדי) אבל אם פספסתי משהו או שרוצים לשאול משהו נוסף מוזמנים לפנות אליי במייל shahar38@gmail.com או בפרטי 052-808-7198 😎

לפני ההגעה 📝

את הויזה להודו עשיתי ישירות מול האתר של ממשלת בהודו
https://indianvisaonline.gov.i...
אחרי שעה של עצבים מצאתי את המדריך המפורט הזה, שעזר לי מאוד https://visapro.co.il/%d7%95%d...
עדיין לקח לי בוקר שלם למלא את הויזה, אבל שמחתי מאוד לגלות שהיא אושרה תוך משהו כמו יומיים בלבד.
אחרי שהות ממושכת בקופנגן ובקו טאו, עברתי לקוסמוי ומשם לבנגקוק, ומצאתי לשמחתי טיסה ישירה לג'ייפור.

הגעה לג'ייפור והלם תרבות 🛬

בסיום טיסה של כ - 4 שעות מבנגקוק, במטוס שהיו בו הודים בלבד (ואני), נחתתי ב 23:00 בלילה בג'ייפור.
ג'ייפור, עיר הבירה של רג'אסטן, היא עיר ענקית, המונה כ - 3 מליון אנשים (כ - 18% מהם מוסלמים).
השדה התעופה בג'ייפור דווקא די קטן, ולפחות נכון לשעה שבה נחתתי לא היה מקום להתארגן על SIM או על המרת כסף.
כשיצאתי מהשדה סגרתי דרך booking שני לילות בגסטהאוס בשם Jaipur Inn, שנמצא ב Bani Park, האיזור *הכביכול* יותר שקט ונעים של ג'ייפור.
האיזור הפופולרי יותר בג'ייפור הוא ה - Pink City - העיר העתיקה וה - "לב" של ג'ייפור, שם נמצאים רוב ההוסטלים למטיילים וגם כמה מהאטרקציות של העיר כגון הארמון המפורסם.
את המידע על האיזורים השונים לקחתי ממזרנחיק - https://mizrahnik.co.il/hotels....
את המונית לגסטהאוס סגרתי דרך Uber, ואחרי כחצי שעה הגעתי ופגשתי את הבעלים (אבא ובן, נעימים מאוד וידידותיים לישראלים, שעזרו בכל מה שצריך).
הגסטהאוס עצמו היה נעים ומסודר אבל הרחובות מסביב לא היה בדיוק פסטורליים, בלשון המעטה, ואני לא בטוח שהיו בגסטהאוס עוד תיירים מלבדי.

זה יהיה הזמן לשתף ולהודות שבימים הראשונים שלי, לבד בעיר הענקית הזאת, חטפתי שוק די רציני.
כנראה זה נבע משילוב של כל מיני גורמים - המעבר החד מהאיים המפנקים של תאילנד, העובדה שזו הייתה פעם ראשונה שלי בהודו ושהייתי לבד רוב הזמן, ושבכללי אני לא בן אדם של ערים סואנות.
אני בטוח שיש אנשים שלגמרי כן התחברו לג'ייפור, אבל עבורי מדובר בעיר שרובה פשוט לא יפה בלשון המעטה, חלקים ממנה צפופים מאוד ומוזנחים עוד יותר מהממוצע בעיר הודית, וגם זיהום אוויר משמעותי לא בדיוק מוסיף לחוויה.
נתקלתי בג'ייפור גם בכמה אינטרקציות לא נעימות עם הודים (הרבה יותר מאשר בשאר היעדים ברג'אסטן), בעיקר נסיונות ל"סקאמים" או פשוט חפירות מצד נהגי טוקטוק.

ימים ראשונים ב'גייפור

ביומיים הראשונים שלי בג'ייפור ניסיתי בעיקר להתאקלם ולהתארגן.
קודם כל הלכתי להמיר כסף (נכון לזמן הטיול שלי היחס של רופי לשקל היה בערך 1:20, ז"א 100 רופי שווים 5 שקלים), ואחרי זה לעשות SIM.
התרשמתי שההודים מתנהלים בצורה קצת מיושנת לגבי כל נושא התקשורת.
אמרו לי מראש שלא מומלץ לעשות eSim כי יש כל מיני אפליקציות הודיות ושירותים שמתבססים על מספר טלפון הודי.
קניתי SIM פיזי בחנות של Airtel ולנציג בחנות לקח כמעט שעה להפעיל אותו בטלפון שלי.
היה לי גם זיהום קטן ברגל שסחבתי עוד מתאילנד, אז התארגנתי על כמה תרופות ותחבושות.
עוד משהו שעשיתי היה לקפוץ ל Decathlon, שנמצא כ 20 דקות נסיעה ממרכז העיר.
הגעתי מתאילנד וויאטנם בלבוש שמתאים יותר לחופים ולמזג אוויר טרופי, אז בדקטלון קניתי כמה בגדי רכיבה - בעיקר ג'קט קל (שלא הספיק בדיעבד) ובאף (לדעתי פריט חובה לרכיבה).
בשאר הזמן פשוט הסתובבתי הרבה ברגל כדי לראות ולהבין את העיר ואת ההודו.

ביום השלישי עדיין ניסיתי למצוא את עצמי אז בתור התחלה עברתי הוסטל ל - Shalom Backpackers, שהוא הוסטל מעולה ודי נפוץ לישראלים.
הוא נפתח ממש שבועיים שלושה לפני שהגעתי אז הכל היה שם מתוקתק ונקי.
לקחתי חדר פרטי, לא זול אבל שווה מאוד, בעלות של 1200 רופי ללילה.
לאחר מכן שכרתי אופנוע (אפרט בהמשך על התהליך) ועשיתי סיבוב ל Hawa Mahal - ארמון מתויר ומפורסם מאוד בג'ייפור, ממש בלב העיר הורודה, כניסה עלתה 200 רופי לתייר.
מבחינתי זו הייתה חוויה נחמדה ולא הרבה מעבר, במיוחד שאת החלק היפה יותר של הארמון אפשר לראות מבחוץ.
בסוף היום עשיתי סיבוב ל "Central Park" של ג'ייפור (מיותר לחלוטין), עברתי גם ליד Raj Mandir Cinema שנחשב לקולנוע היסטורי ואייקוני בג'ייפור, אבל לא נכנסתי לסרט.

חלק מהזמן גם העברתי סתם עם ספר בבתי קפה או מסעדות, בעיקר מקומות מערביים ושקטים יחסית (הייתי בתהליכי התאוששות מההלם הראשוני אבל עדיין חיפשתי מקומות רגועים כדי לאזן).
נהניתי מאוד לשבת ב Noir Coffee, ולמי שמחפש את הסגנון המערבי ממליץ גם על Nothing Before Coffee.
באחת ההסתובבויות בעיר מצאתי פתאום קניון מטופח ומערבי מאוד ושם בחנות ספרים קניתי ספר מעולה של היראקו מורקאמי ואכלתי במסעדה איטלקית מפנקת כאן - https://maps.app.goo.gl/xKm1oL....
עוד מקום שהיה לי ממש נחמד לשבת בו - Chillout Hotel & Rooftop - רופטופ של הוסטל שגם די מוכר אצל ישראלים ונמצא לדעתי במיקום מעולה ב Pink City.

היום שהכי אהבתי בג'ייפור היה כשהסתובבתי עם האופנוע בחלק החיצוני של העיר - נסעתי ל Jal Mahal - שנקרא גם Water Palace - הארמון הצף המפורסם, ומשם נסיעה קצרצרה להרים שצפונית לג'ייפור ומשקיפים עליה, ולאורכם נמצאים כל מיני מבנים מעניינים ומפורסמים כמו מבצר Jaigarh, היכל המראות, ו - Amber Palace המפורסם (שלצערי לא הספקתי להגיע אליו בסוף).

השכרת אופנוע 🏍️

כאמור, ביום השלישי שלי בג'ייפור הלכתי לסוכנות להשכרת אופנועים בשם Rajasthan Bikes - https://maps.app.goo.gl/idg4Ao...
הייתי כבר נעול מראש על לקחת Royal Enfield, הדגמים שהיו זמינים היו Bullet 350 או Himalayan 410.
לפני 8 שנים הוצאתי רשיון A1 בארץ אבל מאז רכבתי רק על קטנועים, חוויה אחרת לגמרי.
הנסיונות היחידים שלי על אופנוע היו כשהוצאתי את הרשיון וכשעשיתי את הלופ בויאטנם.
בקיצור, בגלל שלא היה לי הרבה נסיון העדפתי "ללכת על בטוח" בקשר להשכרת האופנוע.
בנוסף, חשבתי שיהיה רעיון טוב לשרוף עוד קצת זמן בג'ייפור בתקווה שאמצא חבר'ה לצאת איתם ביחד לרכיבה.
בגלל שתי הסיבות האלה סיכמתי עם הבחור מהסוכנות שאעשה יום נסיון עם ההימלאיין ויום נסיון עם הבולט ואז אחליט ואצא.

ביומיים האלה הסתובבתי בעיקר במרכז העיר, החלק הכי צפוף וסואן של ג'ייפור, ולכן חוויתי "טבילת אש" רצינית בנהיגה ההודית.
אני חושב שהסיכום הכי טוב מבחינתי של חווית הנהיגה בימים האלה היא "מה שלא הורג מחשל".
בסיומם כבר התרגלתי לצפצופים הבלתי פוסקים, להתפרצויות לכביש של כלי רכב, הולכי רגל וחיות, לנהיגה נגד כיוון התנועה, לכיכרות מטורפות לגמרי ולנסיעה ב "מרחק בטחון" של 3-4 סנטימטר מכלי רכב אחרים.
הצד החיובי היה שאחרי ג'ייפור כבר היה לי די קל לנהוג בכל עיר הודית אחרת.
הופתעתי ושמחתי לגלות שרוב הערים משמעותית פחות מטורפות מג'ייפור, מבחינת תרבות נהיגה.
בכל מקרה, למרות כל התיאורים הדראמטיים, אני חייב להודות שציפיתי לעוד יותר גרוע מהנהיגה בהודו.
לפני שהגעתי שמעתי הרבה דברים מדאיגים על כל הנושא הזה וגיליתי שזה לא עד כדי כך נורא ושמתרגלים די מהר.
עוד משהו שהפתיע אותי היה מחיר הדלק - ממש לא זול כמו שציפיתי - בערך 100 רופי כלומר 5 שקלים לליטר.

האופנוע הראשון שניסיתי היה ההימלאיין - שהרגיש לי מעולה מהרגע הראשון. אופנוע כיפי ועצמתי, עם ABS ועם לוח מכוונים מודרני יחסית (בתור מישהו שלא רגיל להילוכים, עזר לי שיש משהו שיזכיר לי באיזה הילוך אני), והיה נראה שיש לו מספיק "נוכחות" בכביש ההודי, שמציית בעיקר ל - "חוקי הג'ונגל" - זכות הקדימה נקבעת לפי גודל הרכב שאתה נוהג עליו.

יום למחרת ניסיתי את ה Bullet. הנפח שלו הוא 350 סמ"ק אבל יש לו רק 19-20 כ"ס.
למרות זאת, הוא היה אולי בחירה "רציונלית" יותר - הוא יותר נמוך משמעותית מההימאליין, ותנוחת הרכיבה יותר טבעית ונינוחה, ובאופן כללי מדובר באופנוע שיותר מותאם לכביש.
ההימאליין שייך לקטגוריית Adventure ז"א יכול לעשות גם כביש וגם להתנהל לא רע בשטח.
ביררתי קצת בנוגע לאופי הכבישים במסלול ושמעתי ש 90-95% מהכבישים יהיו סלולים ונוחים, הרבה כבישים ראשיים, אז לגמרי שקלתי ללכת על ה Bullet.

עוד שיקול מרכזי היה היכולת להעמיס בקלות ציוד על האופנוע.
ההימלאיין הגיע Built-In עם כמה סורגים אחוריים שאליהם אפשר לקשור את התיקים, לבולט לא היו כאלה.
בסוכנות הציעו לי להתקין לו (בלי תוספת תשלום) מערכת של סורגים אחוריים שהיו מאפשרים ממש "לזרוק את התיק" בנוחות בפנים.
זה היה נראה לי מאוד מאוד נוח אבל כמובן שהיה הופך את הבולט לקצת רחב יותר ומסורבל יותר.

למרות שההימלאיין היה יקר יותר באיזה 400-500 רופי ליום, החלטתי פשוט "ללכת עם הלב" - משהו ברכיבה על ההימלאיין הרגיש לי טוב מאוד, בין היתר לדעתי כי הוא היה הרבה יותר חדש ומתוקתק מהבולט שניסיתי, ששידר קצת סימני הזנחה.

בגלל שבאותם ימים עוד לא הייתי בטוח שאצליח להיפתח להודו, אמרתי לבחור מהסוכנות שאני חושב על סיבוב קצר של כמה ימים בודדים (שבסוף הפכו ל 32) והמחיר שסגרנו היו 1600 רופי ליום (מוגזם לאללה, אני יודע)
מבחינת ההתמקחות הזאת אני מניח שגם לא שיחקה לטובתי העובדה שהייתי אחרי יומיים של רכיבה על כלים שלו והיה די ברור שאני רוצה כבר להתקדם.
אחרי שסגרנו על ההימלאיין ביקשתי ממנו לעשות כמה שפצורים - התקינו לו אורות ערפל מצוינים אבל היה משהו לסדר שם, והייתי חייב גם סטנד לטלפון, שלא היה קודם.
הכי חשוב - כשנסעתי עם ההימלאיין בפקקים, ראיתי שהוא מג'עג'ע לגמרי על סל"דים נמוכים ושהפתרון היחידי הוא לנהוג עם משיכה קלה של הקלאצ', לא משהו סביר כל כך, אז כמובן שביקשתי שיתקנו לי את זה (בדיעבד אני חושב שפשוט העלו את ה - IDLE RPM).

מבחינת ציוד -
בסוכנות קיבלתי מהם 2 "ראצ'טים" (bungee cords), זוג מגני ברכיים וזוג מגני מרפקים במצב די מעפן ו - 2 קסדות במצב די טוב.
קסדה מלאה נפתחת עבורי וקסדת 3/4 למורכב, אותה קשרתי רוב הזמן על הסורגים הקדמיים של האופנע.
הלכתי לחנות לציוד אופנועים (Helmet Point אני חושב) וקניתי שם עוד זוג ראצ'טים שיהיה לי ספייר, ו - Tank Bag מגנטי ב 1500 רופי.
למי שלא מכיר, מדובר בתיק קטן יחסית (שלי היה משהו כמו 5-6 ליטרים) שמתלבש עם מגנטים על המיכל דלק, ז"א בדיוק בין הרוכב לבין הכידון.
אני מאוד מאוד ממליץ - זה מקום מצוין ללשים מים, מטען נייד, שכבת ביגוד נוספת, וכל מיני דברים שתרצו שיהיו נגישים במהלך יום הרכיבה, בלי שתצטרכו להתעסק בתיקים שקשורים מאחורה.
במקרה היו לי כבר כפפות חצי די פשוטות, ובאף מצוין מדקאטלון, ממליץ לא לוותר על הפריטים האלה.
חשבתי להשיג גם ג'קט רכיבה עם ריפוד אבל לא היה להם יד שנייה, ולא להשכרה, וחדש היה יקר לי מדי.

מג'ייפור לפושקר - יום רכיבה ראשון ומלמד

סוף סוף יוצא לדרך!
המקטע הראשון שלי היה קצר - 145 ק"מ בלבד, נסיעה של 3 שעות לפי Google Maps.
קמתי ב 8, התארגנתי וקשרתי את התיקים לאופנוע, ויצאתי לקראת 9.
אחרי בערך שעה רכיבה בפקקים רק כדי לצאת מהעיר, התחלתי לחפש מקום לקפה.
כאן עשיתי את הטעות הראשונה -
ראיתי ב Google Maps בית קפה שהיה נראה מעולה, בכפר שנמצא ממש לצד הדרך.
בפועל, לא הייתה קיימת דרך נורמלית לבית קפה הזה והתברברתי חצי שעה בדרכי עפר מפוקפקות, רק כדי לגלות שהוא סגור.
המסקנה - לא לתת ב Google Maps הרבה אמון כשמדובר בכפרים נידחים (וגם לא בבסמטאות ורחובות צדדים גם בערים מרכזיות)

יצאתי מהכפר והמשכתי ליסוע והגעתי לאוניברסיטה של ג'ייפור שנמצאת ממש מחוץ לעיר (Manipal University Jaipur).
תארתי לעמי שאם יש שם אוניברסיטה אז יהיה גם בית קפה נורמלי.
שם עשיתי את הטעות השנייה - התיישבתי במקום שבו לא יכולתי לראות ישירות את האופנוע, וכמובן שלא הרגשתי בנוח להשאיר את כל התיקים עזובים בלי השגחה.
הייתי נואש מדי לקפה ואוכל אז פשוט פרקתי את התיקים ולקחתי אותם פנימה ואחרי זה קשרתי אותם שוב מחדש, תהליך די חופר.
המסקנה הפעם - לעצור רק במקומות שנמצאים ממש בצד הדרך ושאפשר לשבת בהם כשרואים את האופנוע.

באופן כללי, לאורך המסע, התמסרתי לאט לאט לאווירה ההודית, והבנתי שחצי מהסיבות להגיע להודו הן סביב החוויה של התרבות ההודית.
במילים אחרות - הבנתי שאין מה לרדוף אחרי מקומות מסודרים או "מערביים" - גיליתי שאין כמו דאבה פשוטה וקצת צ'אי מתוק וחם להפסקה מהרכיבה, וכשהייתי רעב באמצע הדרך אין דבר ששימח אותי יותר מ Paneer Paratha (Paneer זה סוג של גבינה הודית נפוצה מאוד ו - Paratha קצת דומה למלוואח).

אחרי העצירה המסורבלת ליד האוניברסיטה, המשכתי ונסעתי עוד שעה-שעתיים וכבר הייתי קרוב לאג'מר (העיר הגדולה יחסית הקרובה לפושקר)
הדרך עד לאג'מר הייתה כמעט כולה כביש ראשי מסודר, בחלקו אוטוסטרדה, דבר שהיה מאוד נוח מצד אחד, אבל גרם לחווית רכיבה די משעממת, במיוחד שלא היה כמעט בכלל נוף או משהו מעניין במהלך הנהיגה.
בממוצע אני מניח שהייתי רוכב בכביש ראשי על בערך 85 קמ"ש.
על כל 50 דקות של רכיבה בערך, הייתי עושה הפסקה של 10 דקות לסיגריה/מים/צ'אי, ופעם ביום הפסקה יותר ארוכה לארוחת צהריים.

המקטע האחרון לאותו יום, 20-30 דקות נסיעה מאג'מר לפושקר, הרבה יותר נחמד - ירדתי סוף סוף מהכביש הראשי ועברתי מסביב לאגם שבמרכז אג'מר, משם הדרך מסתעפת מעט למעבר בהרים שממנו אפשר לראות מרחוק את פושקר. יורדים למטה לעמק ותוך כמה דקות מגיעים.

לקראת ההגעה לפושקר התחלתי להבין את הטעות השלישית שלי - ציפיות גבוהות מדי מהנוף והמדרך - במקור חשבתי שהדרך עצמה והרכיבה יהיו הרבה יותר מעניינות.
הציפיות האלה התעוררו כנראה בגלל שרוב הרכיבות שלי עד אז היו בויאטנם ובתאילנד המהממות ומלאות הפיתולים, וגם כי קראתי מראש הרבה המלצות באינטרנט על מסלול האופנועים הזה ברג'אסטן.
בהמשך דווקא גיליתי שהאכזבה הראשונית הזו הייתה קצת מוגזמת ושיש גם מקטעים יותר נחמדים, במיוחד כשמתקרבים לדרום רג'אסטן.

פושקר הקדושה 🕉️

פושקר היא עיירה הודית בת כמה עשרות אלפי אנשים, הנחשבת קדושה לדת ההינדו בגלל האגם שבמרכז העיירה.
בגלל קדושתו של האגם, למסעדות שנמצאות סמוך אליו ובכללי הרבה מסעדות בפושקר נחשוב Pure Veg כלומר לא מחזיקות עוף וגם לא ביצים.
העיירה מוכרת ומתוירת מאוד על ידי ישראלים, וחלק מסוים בפושקר, קרוב לבית חב"ד, כולל בעיקר הוסטלים שישראלים מגיעים אליהם ומסעדות עם מלצרים דוברי עברית ושלטים בעברית שיציעו לכם שקשוקה או שניצל או בורקס.
בשלושה הימים הראשונים שלי בפושקר ישנתי באיזור הזה, בהוסטל "העין השלישית" שאני חושב שכל כולו ישראלים, ולאחר מכן ישנתי עוד כמה לילות במלון מפנק באיזור קצר אחר של העיירה, בשם L S Haveli, נדמה לי שעלה 1200 רופי ללילה.

בימים האלו בעיקר הסתובבתי בעיירה כדי להכיר אותה, ישבתי ברגוע בבתי קפה, התהלכתי ברחוב המרכזי של השוק בפושקר, שידוע כמקום מעולה לקניות זולות...
הרבה מבתי הקפה של שברחוב המרכזי הם בעצם Rooftop-ים עם נוף לאגם. אני אהבתי במיוחד את Laura Coffee, את Rainbow Coffee, ואת Messi. יש גם מאפייה נחמדה בשם Chotu's French Bakery, וביקרתי גם בחדר כושר לא רע בשם Arena Body Gym או משהו כזה.

בפושקר יש גם שתי תצפיות פופולריות, אני ביקרתי רק באחת מהן שנמצאת ממש במרחק הליכה קצר ממרכז העיר - https://maps.app.goo.gl/UFhZJn....
אל התצפית השנייה מגיעים בדרך כלל עם רכבל, לא יצא לי לעלות אבל שמעתי שמומלץ.

עשיתי גם גיחה או שתיים לאג'מר ולמקדשים ומקומות שאמורים להיות מעניינים מחוץ לפושקר.
מעבר לאגם נחמד ליד אג'מר לא מצאתי משהו מעניין מדי, די מהר חזרתי לשגרת יקיצה טבעית, בתי קפה, ספרים, ולהסתובבות עם כמה חבר'ה מקסימים שהכרתי בשישי בבית חב"ד.
אלו הימים שבהם הרגשתי שאני מתחיל להנות, להתחבר לאווירה ולאנשים, להיפתח לתרבות ההודית ולהתמסר לקצב.

התלבטתי מתי יהיה הצעד הבא במסע שלי, וחשבתי בעיקר על כך שיהיה מעולה אם אמצא שותפים לרכיבה.
לאחר 6 ימים בפושקר נתקלתי סוף סוף ברחוב בשני ישראלים, ששכרו אופנועים מדלהי, ובדומה אליי תכננו לצאת יום למחרת מפושקר לעיירה ההודית ג'איסלמר.
דיברנו קצת והחלטתי להצטרף אליהם.

הדרך לג'איסלמר

הדרך הרגילה מפושקר לג'איסלמר עוברת בג'ודפור באמצע ונמשכת יומיים.
אפשר להגיד שג'ודפור היא סוג של "באמצע" של רג'אסטן ולכן אם היינו הולכים לפי המסלול הזה, היה יוצא שאנחנו גם חוזרים מאותה דרך, והעדפנו לעשות מסלול מעגלי, בלי "הלוך חזור".

לכן בחרנו לעשות סוג של עיקוף בדרך - במקום לצאת ישירות מערבה לג'ודפור ואז להמשיך מערבה לג'איסלמר, יצאנו צפון מערבה - היעד ללילה הראשון היה ביקאנר, עיר בצפון רג'אסטן, המכילה בערך - 600,000 איש, וידועה במבצר גדול שיש במרכזה וב - "מקדש העכברושים" שנמצא קרוב אליה.
המרחק לביקאנר הוא כ - 260 ק"מ, לפי Google Maps לוקח 5 שעות, לנו לקח סה"כ 6-7 שעות כולל עצירות. הדרך הייתה דווקא מעניינית יחסית - פחות כבישים מהירים ויותר דרכים כפריות וצדדיות.
בחלק מהאיזורים האלו היה נראה שההודים לא רגילים לראות תיירים ולא מדברים אנגלית, ובחלק גדול מהעצירות בצד הדרך הודים פשוט התיישבו מסביבנו לבהות בנו ולהסתכל עלינו מפטפטים ושותים צ'אי. לגמרי חוויה.
הגענו לביקאנר בערב ויצאנו למחרת בבוקר ככה שלא הספקנו לבקר במבצר או במקדש העכברושים, אבל מסיבוב רגלי קצר ברחובות העיר ובשוק לא התרשמתי במיוחד.
ישנתי בגסטהאוס סביר בשם Moon Haveli שמגיעים אליו אחרי של חצי שעה בסמטאות הצפופות של העיר, בדיעבד הייתי ממליץ לא לישון ממש במרכז העיר כדי להימנע מהנהיגה האיטית פנימה באותו ערב ובבוקר למחרת.

המקטע שלאחר מכן, מביקאנר לג'איסלמר, אורך כ - 330 ק"מ.
החלטנו מראש לפצל את המקטע הזו ליומיים, ככה שייצא לנו 3 ימי רכיבה סה"כ מפושקר לג'איסלמר.
זה אמנם די הרבה, אבל כולנו אהבנו את הרכיבה "בהילוך נמוך" - היינו קמים ב 8 ויוצאים רק באיזור 10:30 או אפילו 11:00 אחרי ארוחת בוקר וקפה, עושים לא מעט הפסקות, ומגיעים ליעד בלי לרכב בחושך.

את העצירה ללילה בין ביקאנר לג'ייסלאמר עשינו בעיירה לחלוטין לא מתוירת בשם Phalodi, וישנו בחדר אחד גדול במלון מפנק ויוקרתי(ונטוש לגמרי), שנקרא Zone Palace.
הדרך מביקאנר לפאלודי אורכת כ - 170 ק"מ והדרך ביום למחרת מפלודי אל ג'ייסלמר אורכת גם היא בערך אותו דבר ככה שלחלוטין אפשרי לחבר את היומיים האלה ולהגיע מביקאנר לג'ייסלמר ביום אחד מעט ארוך, במיוחד שהנהיגה במקטעים האלה כמעט כולה על כבישים ראשיים.

בסך הכך, למרות שביקאנר ופלודי לא עניינו אותי במיוחד, נהניתי מאוד מהרכיבה במקטעים האלה, בדרכים הפחות מתוירות ובעצירות בכפרים, וגיליתי שלפחות עבורי - הרבה יותר כיף, מעניין וחוויתי - לרכב בקבוצה.

ג'איסלמר המדברית 🐫

העיר ג'איסלמר, ידועה גם כ - Golden City, נמצאת בקצה המערבי של רג'אסטן.
מערבה ממנה כבר אין הרבה - רק כפרים מעטים ושטח צבאי גדול, שנמצא שם לאור הקרבה לגבול עם פקיסטן.
מדובר בעיר קטנה ולא כל כך צפופה, בסך הכל 60-70 אלף איש, ככה שיחסית נוח לנהוג בעיר.
העיר ידועה בעיקר בזכות מבצר ג'איסלמר שנמצא במרכזה.
בניגוד לחלק גדול מהמבצרים ברג'אסטן, מדובר על "מבצר חי", זאת אומרת האתר לא סגור רק לסיורים וביקורים אלא להפך - המבצר הוא ממש המרכז של ג'איסלמר, ובתוכו יש מסעדות רבות, גסטהאוסים, מלונות וחנויות.
בנוסף, העיר מפורסמת בתמונות בסגנון "מדבר סהרה" ז"א לא מדבר צחיח למחצה כמו החלקים הקודמים שראיתי של רג'אסטן, אלא יותר סגנון של דיונות חול.
צמוד לעיר נמצא Gadisar Lake, אגם מלאכותי ויפה בטירוף שמקושט בכמה מבנים עתיקים.
מסביב לאגם כמה מסעדות ובתי קפה עם נוף יפה לאגם, וגם שוק קטן וכמה נקודות תצפית נחמדות.
הופתעתי לגלות - גם במהלך הרכיבה אל העיר וגם מההסתובבות באיזור - שהאקלים והנוף לא השתנה משמעותית בהשוואה לשאר רג'אסטן, הדיונות מעטות מאוד והנוף ברובו מזכיר בעיקר את צפון הנגב.
החבר'ה שרכבתי איתם סיפרו שלפני 20-30 שנה זה היה שונה מאוד, וכנראה מערכת של הזרמת מים שההודים בנו במשך שנים שינתה את פני האיזור.

מבחינת לינה, רוב התרמילאים ישנים בתוך המבצר, ולמי שמחפש חוויה חברתית ולהיות במרכז אני ממליץ ללכת על האופציה הזאת.
כשאני הגעתי לא היה לי כח להסתובב ולחפש יותר מדי, וראיתי שלהיכנס לתוך המבצר עם האופנוע לא ממש מומלץ וגם הרחובות המובילים אליו צפופים מאוד, אז בחרתי במלון הראשון שראיתי שנמצא במיקום נח יחסית מחוץ למבצר.

בג'איסלמר הכרתי עוד כמה ישראלים והעברתי כמעט שבוע רגוע ונעים בעיקר בבתי קפה בתוך המבצר, במסעדות שליד אגם גדיסר, בהסתובבות בעיר ובגסטהאוסים הפזורים בסמטאות הצרות בנבכי המבצר.
הכי הייתי ממליץ על קפה Café daa שנמצא ממש בכניסה למבצר, עם נוף מעולה על ג'איסלמר, אחלה צוות שבעולם, והרבה תיירים שמגיעים אליו. נהנתי גם במסעדה איטלקית נחמדה אבל קצת יקרה בשם Little Jaisal, מסעדת Tathastu ליד האגם, ולמי שזה מעניין אותו ממליץ מאוד על חדר כושר "Go Power".

באחד הימים האחרונים הלכנו כמה חבר'ה ל - "ספארי מדבר", מדובר באטרקציה פופולרית מאוד בג'איסלמר שכמעט כל הישראלים עושים.
סגרנו את זה דרך הבעלים של אחד הגסטהאוסים של מישהי מהקבוצה איתה הסתובבתי, אבל כמעט כל מלון/גסטהאוס יציעו לסגור חבילה למי שירצה.
ה - "ספארי" כולל יציאה בג'יפ בקבוצה של משהו כמו 6-8 חבר'ה בדרך כלל, נסיעה של שעה אל תוך המדבר מחוץ לעיר, עצירה בכפר מקומי, ורכיבה קצרה על גמלים למי שרוצה. אנחנו לא עשינו את הרכיבה ככה שפשוט המשכנו עם הג'יפ ו - 2 ההודים שליוו אותנו, והגענו לנקודה שבה היה ה "מחנה" שלנו ללינה במדבר באותו לילה.
המחנה הזה נמצא ממש בלב שטח של דיונות שנראה סוף סוף באמת כמו בתמונות, אבל אם מתרחקים 5 דקות הליכה לכל כיוון, הנוף ה "דיונאי" מסתיים וחוזרים לאותו נוף סטנדרטי שרואים ברוב רג'אסטן.
המחנה כלל בעיקר כמה מזרנים עבים ושמיכות עבות (חשוב מאוד כי נהיה קר בטירוף), שולחן, עצים למדורה, ועוד כמה דברים בסיסיים.
יצאנו לספארי באיזור 14:30, הנסיעה אורכת משהו כמו שעה אבל אחרי העצירות בדרך יצא שהגענו לקראת 17:00.
עשינו סיבוב באיזור לראות שקיעה, ואחריה הכינו לנו במקום ארוחת ערב פשוטה אבל טעימה מאוד.
אחרי הארוחה הזו אכלנו גם משהו קצת יותר מעניין... בילינו כמה שעות כיפיות מאוד מול המדורה, והלכנו לישון תחת כיפת השמיים.
בבוקר למחרת הכינו לנו צ'אי, ויצאנו בנסיעה חזור, והגענו חזרה לג'איסלמר באיזור 11:00.
בסך הכל אני חושב שהספארי הזה, לפחות במתכונת שאנחנו עשינו, הוא די מלכודת תיירים (עלה לנו משהו כמו 2000 רופי לבן אדם), אבל עדיין לחלוטין לא הייתי מוותר על זה - אם עושים את זה עם החברה הנכונה מדובר בחוויה מעולה, ובסך הכל תמיד כיף לראות קצת דיונות ולעשות לילה במדבר עם מדורה.

ממשיכים לג'ודפור

אחרי ההשתקעות בג'ייסלאמר, סוף סוף יצאתי לג'ודפור, רכיבה של 270 קילומטר.
הפעם היינו שניים על האופנוע והיה מאתגר יותר לקשור את כל התיקים אבל עם תוספת של מספיק "ראצ'טים" ואחרי איזה 20-30 דקות עבודה, בסוף הסתדרנו ויצאנו באיזור 10:30.

אחרי היציאה מג'ודפור הדרך מתחילה להיות באופן הדרגתי יותר מעניינת - עוברים ביותר כפרים ומקומות בדרך, והנוף משתנה לאט לאט ונהיה פחות מונוטוני, במיוחד כשמתחילים להדרים.

אחרי פחות משעה רכיבה לאורך הדרך אפשר לראות מעין חולות בצבעים לאורך הדרך, ובהמשך מקדש הינדו קטן בשם Degray Mata Mandir ולידו אגם יפה.
היה מפתיע לגלות שבמקדש הזה אין כניסה למוסלמים (שאלו אותנו כשנכנסו), אבל יש כניסה לכל שאר הדתות.
אחרי זה כמה שעות טובות של רכיבה בדרך שחלקה בכפרים וחלקה בכבישים מהירים, עצירה לארוחת צהריים ובסוף היום עוד חצי שעה של רכיבה ברחובות הצפופים של ג'ודפור הסואנת, יצא שפרקנו את הציוד מהאופנוע כבר קצת אחרי השקיעה.

ג'ודפור, "העיר הכחולה", היא עיר של 1.5 מליון איש, היא העיר ההשנייה בגודלה ברג'אסטן.
העיר ידועה במבצר Mehranghar, מבצר גבוה ומרשים מאוד שנמצא ממש במרכז העיר.
בניגוד למבצר של ג'איסלמר, לא מדובר ב "מבצר חי" שכולל בתוכו מסעדות ורחובות ובתי מלון.
האיזור המרכזי בעיר עבור תיירים נמצא ממש למרגלות חומות המבצר, בצידו הדרום מזרחי.
10 דקות הליכה משם נמצאת כיכר השעון של ג'ודפור ומסביבה יש שוק, והדרך מהמבצר עד לכיכר, במיוחד בצד שקרוב יותר למבצר, מלאה במסעדות מגוונות, רופטופים, גסטהאוסים.
האיזור הזה קצת מאתגר לנסיעה עם אופנוע - סמטאות צרות מאוד וצפופות, וה Google Maps לא ממש יודע לכוון ביניהן כמו שצריך.
יש כמה גסטהאוסים נחמדים באיזור הזה - https://maps.app.goo.gl/wLMXiY..., שנמצא ממש 2 דקות הליכה מהמבצר.
האיזור הזה של הגסטהאוסים מעולה מבחינת מיקום ואני ממליץ לישון שם, אבל חשוב לקחת בחשבון שאם מגיעים עם אופנוע צריך לעבור עלייה יחסית חדה.
לי זה גרם כמעט להפיל את האופנוע פעם או פעמיים אבל למזלי הצלחתי להאט את הנפילה שלו ובנתיים כבר רצו אליי הודים נחמדים ועזרו לי לאזן אותו.
זה חסרון נוסף של ההימלאיין (ב 95% מהזמן זה לא מורגש אבל עדיין חשוב) מדובר ב 200 קילו, כבד יחסית, וגם ובמושב די גבוה, לא ממש אופנוע קליל.
אופנועים נמוכים יותר וקלים יותר במשקל, הם אופנועים שבדר"כ קל יותר לאזן אותם ולשלוט בהם ולהסתדר בסמטאות ובעליות.

מההתרשמות שלי, ג'ודפור היא עיר עם סצינה תרמילאית-חברתית לא כ"כ מפותחת, ואני חושב שהעיר מתאימה יותר למי שאוהב אטרקציות "סאחיות" יותר - מבצרים, ארמונות, מקדשים וכו', בשילוב עם מסעדות מגניבות ואחלה רופטופים.
כמה מקומות טובים שנתקלתי בהם בהם - Sunshine, Gouri Heritage Haveli, Men's Cave, Pal Haveli Indique.
מבחינת "אטרקציות" -
1. מבצר Mehranghar ממש מרשים, עולה 600 רופי אבל שווה את הכסף.
מחוץ למבצר נמצאת הנקודה שבה צולמה סצינת "הבור" (The Pit) מהסרט "האביר האפל עולה".
זה ממש לא מרשים כמו בסרט וגם לא קרוב, אבל עדיין לגמרי לגמרי שווה ביקור -https://maps.app.goo.gl/Vg2DLvBCLaVRXZMW7
2. די קרוב למבצר נמצא ארמון Jaswant Thada - "הארמון הלבן", הרבה יותר קטן אבל גם יפה ושווה ביקור לדעתי
3. קרוב לארמון יש פארק בשם Rao Jodha Desert Rock Park - מדובר על איזור טבעי ודי קטן לטיולים קצרצרים, היה נחמד אבל ממש לא חובה.
בג'ודפור יש 2 חלקים נפרדים שבהם הבתים צבועים בכחול, החלק החדש יותר נמצא באיזור המרכזי ליד המבצר, ואל האיזור השני - ה - Old Blue Town ניתן להגיע דרך הפארק הזה, אבל גם זה לא מאסט לדעתי.
4. Mandor Gardens - מתחם שנמצא בקצה הצפוני של העיר, ומכיל גינות ומבנים ג'יינים עתיקיים ומרשימים מאוד, ממליץ למי שיש זמן
5. Umaid Palace גם נחשב מומלץ אבל בסופו של דבר לא ייצא לי לבקר

לסיכום, לא ממש שמעתי על ג'ודפור קודם, והגעתי עם ציפיות נמוכות.
אחרי בערך 3 ימים יצאתי ממש מרוצה - מדובר ביעד שלא נמצא ממש על שביל החומוס ונותן חוויה קצת אחרת.. למי שאוהב את הסגנון, אני ממליץ בחום.

מקדשים, הרים, ומבצר קומבלגר - הדרך לאודייפור 🌄

אודייפור, היעד המשמעותי האחרון ברג'אסטן לפי התכנון המקורי, וגם הדרומי ביותר, נמצאת במרחק 250 קילומטר סה"כ מג'ודפור.
יום לפני היציאה מג'ודפור, במקרה דיברתי עם הבחור שממנו שכרתי את האופנוע והוא אמר לי שבדרך לאודייפור נמצא מבצר Kumbhalgarh ושמדובר ברכיבה יפה באיזור הררי.
אחרי שבועיים-שלושה בנופים המישורים המדבריים של רג'אסטן, לא יכולתי להגיד לזה לא...
החלטתי שוב לקחת את הזמן ולהוסיף עצירה ללילה באיזור המבצר.

הדרך מג'ודפור עד לקומבלגר אורכת רק 180 ק"מ, גג 4 שעות נהיגה נטו.
פחות משעה אחרי היציאה בכביש הראשי מג'ודפור כבר מגיעים ל - Om Banna Temple.
מסתבר שמדובר במקדש שפחות או יותר מוקדש לאופנועי Royal Enfield ולמעין "תפילת הדרך" לנהגי אופנועים.
מדובר במתחם די קטן ולא ממש מרשים, אבל הסיפור מאחוריו מעניין.
במרכז המתחם במה עם אש, והרבה מההודים שהיו שם הניחו את הידיים מול האש הזו, באמונה שהיא תברך אותם בנהיגה וברכיבה שלהם.
ממש ליד הבמה הזו, סגור בהיכל קטן, מקושט כולו בשרשראות פרחים, Royal Enfield Bullet 350.
באופן אירוני, על האופנוע הזה ספציפית רכב לפני כמה עשרות שנים איזשהו אציל הודי, שעשה תאונה - נכנס בעץ - נהרג במקום.
לי זה לא ממש נשמע כמו אופנוע מבורך... אבל הסיפור המלא אומר שלאחר התאונה, המשטרה איחסנה את האופנוע אצלה, ובאופן מסתורי האופנוע חזר איכשהו למקום התאונה, פעם אחר פעם.
איש איש באמונתו יחייה..

אחרי המקדש ממשיכים דרומה.
היה קצת קשה למצוא מקום לאכול כי מסתבר שרוב הדאבות סגורות ביום ראשון ("יום שבת" של ההודים), ותוך שעה-שעתיים נכנסים לאיזור של קומבלגר.
מסתבר שקומבלגר זה לא רק השם של המבצר אלא פארק לאומי ורכס הרים נמוכים שחלקו מיוער.
אמנם לא מדובר בהרי האלפים, אבל אחרי כל המקטעים המונוטונים של שאר רג'אסטן, עבורי היה פשוט תענוג לנהוג באיזור, בדרכים שמתפתלות בין גבעות ויערות.
מדובר על מקטע רכיבה די קצר, ואחריו מגיעים למקטע אחר שבו נכון לדצמבר 24 רוב הדרך נמצאת תחת שיפוצים כבדים מאוד, ז"א דרך עפר עם די הרבה חול ובורות, עוברת בין כפרים.
המקטע הזה לקח משהו כמו שעה נוספת, וההימלאיין הפגין את יכולותיו והתמודד יפה מאוד עם המהמורות והעפר.

לאחר מכן עוברים בפנייה איזשהי גבעה ובבת אחת נגלה העמק שבו נמצא המבצר, עם אגם גדול ויפה, והמון בתי מלון גדולים ומרשימים. מסתבר שהאיזור הזה הוא איזור פופולרי מאוד לתיירות פנים - הרבה תיירים הודים ומעט תיירים מבחוץ. גם הרכיבה הקצרה הזו, כבר בדרך למלון, הייתה פשוט מהממת בזמן השקיעה, רוכבים בדרך עקלקלה יחסית ומימין נפרש עמק יפה.

לסיכום, מדובר ביום רכיבה מעניין, חוויתי, ושובר שגרה.
ביום למחרת ביקרנו במצבר עצמו, הכניסה אליו גם כאן עולה כמה מאות רופים.
מדובר במתחם עצום ולא ממש סרקנו את כולו, יש הרבה הרבה מאוד מקדשים ומתחמים נפרדים למעט המבצר עצמו, ואפשר בכיף להעביר שם כמה שעות בהסתובבות.
אחרי שיצאנו משם היה עוד קצת זמן פנוי ומצאתי ב Google Maps מקדש שהיה נראה ממש מרשים בתמונות, Shree Parshuram Mahadev Cave Main Temple, מקדש חצוב באבן על צלע ההר.
משאירים את האופנוע בחניה באיזור ויורדים 30-40 דקות הליכה עד למקדש, שבמציאות היה די מאכזב לעומת התמונות - די מוזנח וקצת קריפי.

בבוקר של היציאה מקומבלגר, ההימלאיין האהוב סירב להניע - הייתי בטוח שמדובר על משהו קטנטן במצבר וכמה הודים ניסו לעזור לי - גלגלנו אותו בתנופה בירידה וניסו להניע תוך כדי אבל האופנוע סירב.
החבר'ה שם היו מקסימים ועזרו לי ישר - דיברו בטלפון עם סוכנות ההשכרה, והתקשרו להזמין מכונאי.
כשהבחור הגיע הוא ניסה להטעין את המצבר אבל אמר שיש בעיה עם מנגנון ההנעה והוא חייב לקחת אותו לתקן במוסך (בדיעבד הבנתי שזה יתרון אם יש לאופנוע גם הנעה רגילה וגם Kick Start)
הבחור מסוכנות ההשכרה שלי הסביר לי שהוא סתם מנסה לנפח את הבעיה כדי להוציא עוד כסף אבל שאין ממש מה לעשות עם זה, אז בסופו של דבר המכונאי לקח את האופנוע ואחרי משהו כמו שעתיים סיים.
הסיפור הסתיים בעיכוב של 4 שעות וקנס של 900 רופי, סה"כ ממש לא נורא - הדרך משם לאודייפור אורכת סה"כ שעתיים רכיבה, קצת פחות מ - 100, ק"מ ככה שהעיכוב הזה לא נגרר ללילה נוסף במבצר.

אודייפור האירופאית 🏞️

אודייפור, המכונה לפעמים גם "העיר הלבנה", היא עיר בגודל בינוני בדרום רג'אסטן.
היא לא גדולה כמו ג'אייפור וכמו ג'ודפור אבל היא דווקא מאוד מרכזית ומפותחת, ולי היא הרגישה יחסית מודרנית, מערבית, ומסודרת, בהשוואה לשאר הערים.
באודייפור יש ממש איזורים שנקראים VIP Areas ומיועדים להודים יחסית עשירים, ויש שם גם רשתות כמו אדידס דקאטלון (בימים האלו היה כבר ממש קר ובקושי היו לי בגדים חמים אז דקאלטון הצילה אותי)
העיר ידועה מאוד בזכות האגמים שנמצאים במרכזה - Lake Sagar שבו לא ביקרתי, ו - Lake Picholla שסביבו מתרכזים רוב התיירים הישראלים ורוב הגסטהאוסים וכו'.
במרכז Lake Pihcholla נמצא Taj Lake Palace המפורסם - זה בעצם אי קטנטן שכל כולו מלון, אולי המלון הכי יוקרתי שאפשר למצוא ברג'אסטן אני מניח, עם מחירים של מעל 100 אלף רופי לחדר, צילמו שם את אחת מהסצינות של סרטי ג'יימס בונד הישנים.
אני ספציפית ישנתי בגסטהאוס מצוין בשם Little Peepal שאהוב מאוד ע"י ישראלים ומציע חדרים פרטיים נוחים ונקיים במחירים מצוינים (אחרי קצת התמקחות) והבעלים של הגסטהאוס - פאפו - עוזר בכל מה שצריך.

כשנכנסתי עם האופנוע לאודייפור שמתי לב שמשהו שונה - אמנם הרחובות במרכז ליד האגם עדיין צפופים וסואנים, אבל בסך הכל תרבות הנהיגה באודייפור, בחוויה שלי, הרבה יותר מסודרת משאר הערים, במיוחד בהשוואה לג'ייפור מדובר על חווית נהיגה קלילה יחסית, לדוגמא - כמעט ובכלל לא ראיתי נהגים שנוסעים נגד הכיוון של הנתיב.
בכללי, השילוב של האגם עם בתי הקפה והגשרים, משהו בבנייה ובחנויות, ותרבות הנהיגה המסודרת, נתן לי אישית תחושה של עיר קצת יותר בסגנון כמעט אירופאי, בהשוואה לשאר המקומות שהייתי בהם ברג'אסטן.

אני מניח שאודייפור היא העיר היחידה שאני לא ממש הצלחתי למצות.
הייתי שם משהו כמעט שבוע, ועדיין יצאתי בתחושה שלא ממש הכרתי אותה לעומק.
זה קרה בין היתר בגלל קלקול קיבה נוראי שגרם לי להירדם על השטיח רצפה בחדר ב 6 וחצי בבוקר ושיתק אותי ליומיים. בדיעבד גם זאת הייתה סוג של חוויה - איך אפשר לחזור לארץ מהודו בלי לספר על קלקול קיבה?
גם אחרי שהתאוששתי עברו במהירות עוד יומיים בעיקר התלבטויות על היעד הבא לטיול והאם אני חוזר לארץ או נשאר.

את הזמן שבכל זאת היה לי העברתי באודייפור בלי יותר מדי "אטרקציות".
היינו חבורה של 3 ישראלים ורוב הזמן ישבנו בעיקר בבתי קפה ליד האגם ואחלה רופטופים ומסעדות מסביב לגסטהאוס.
מבחינת בתי קפה ומסעדות - אהבתי את Kool Korner Coffee, Natural Lake View Rooftop, וגם Mavi Coffee שבסגנון מערבי יותר, ולאוהבי הפסטה (הטבעונית) - ממליץ ממש ממש על Smokey Joe's Coffee.
עוד המלצה - למי שמחפש הוסטל מפנק ומתוקתק עם רופטופ עצום - City Lights Hostel.
הספקתי גם לקפוץ לחדר כושר בשם Anytime Fitness, חדר כושר מערבי מאוד שגם עלה בהתאם - 600 רופי וזה עוד אחרי התמקחות.

היום הכי מוצלח מבחינתי באודייפור היה האחרון - קיבלנו המלצה על סוג של שמורת טבע בשם Alsigrah במרחק 40 דקות נסיעה מאודייפור.
בכניסה לאיזור יש כפר ולידו חומות עתיקות שבהן ראינו ילדים משחקים תופסת, ובמרכז האיזור אגם ארוך וסכר. אמור להיות שם גם מפל אבל לא ראינו אותו. העברנו שם כמה שעות בהסתובבות עם האופנוע וברגל ובישיבה ליד האגם.
מי שמגיע לאודייפור עם אופנוע ויש לו יום פנוי - ממליץ בחום.

אחרי התלבטויות רבות, יום אחרי Alsigrah יצאתי מזרחה, כבר מתחיל לראות את סוף הטיול.

צ'יטורגר - מבצר אחרון חביב והדרך לפושקר 🏰

בלב כבד יצאתי מאודייפור, יומיים רכיבה לכיוון פושקר.
התכנון היה עצירה קצרה ללילה בעיירה בשם Chittorgarh (גם שם, איך אפשר שלא, יש מבצר ענק) ולמחרת להמשיך לפושקר לעשות עוד כמה ימים בסימן פרידה מהודו, ומפושקר כבר לג'ייפור להחזיר את האופנוע.
אופציה אחרת למסלול מאודייפור לפושקר, היא עצירה בבונדי במקום ב Chittorgarh.
אמנם לא הייתי בבונדי אבל ממש נהניתי מהדרך שאני עשיתי אז אני ממליץ עליה.

המקטע הראשון ממש ממש קליל, בסך הכל שעתיים רכיבה, 110 קילומטר, כמעט כל הדרך באוטוסטרדה.
הדרך ברובה די מונטונית אבל הופתעתי לראות שבדרך חולפים על פני כמה אגמים ונהרות.
בכניסה לעיירה חוצים על גשר עם נוף יפה ותוך כמה דקות מגיעים למרכז העיירה, שבו יש קניון וכמה מסעדות וכו'.
משם גם רואים את מבצר צ'יטורגר, ששוב הופתעתי מגודלו, ממוקם מעל גדולה וגבוהה והחומה של המבצר משתרעת לרוחב הגבעה על פני קילומטרים.
המבצר הזה יותר בסגנון מבצר ג'ייסלאמר זאת אומרת גרים בתוכו הודים, יש מסעדות וגסטהאוסים, אבל בניגוד למבצר ג'ייסלאמר - כאן הרבה יותר קל להסתובב בתוך המבצר עם האופנוע, יתרון ענק.
חלק מהאתרים בתוך המבצר דורשים לשלם על כניסה אבל אני נהנתי מאוד סתם להסתובב ולרכב בסביבה. מקצה אחד לקצה השני של המבצר לוקח סה"כ 10-15 דקות רכיבה, אבל עם כל מיני עצירות והסתובבויות במבנים הרבים והתצפיות במתחם העברתי שם כמה שעות.
ירדתי מהמבצר ואכלתי משהו, וסגרתי לעצמי מלון מפנק בשם Pride of Chittor.
למחרת בבוקר אכלתי ארוחת בוקר קלה במלון ויצאתי לכיוון פושקר.

יום הרכיבה מעט ארוך יותר אבל גם די קליל - 215 קילומטר ובערך 4 שעות נטו, לי לקח יותר מ - 6 שעות עם עצירות.
רוב הדרך גם היא די מונטונית על כביש ראשי אבל לקראת סוף היום מצאתי במקרה 2 מקדשים ששווה לקפוץ אליהם.
המקדש הראשון דרש עיקוף קל, והמקדש עצמו ממוקם על הר באיזור די נטוש, חששתי להשאיר שם את האופנוע בלי הגשחה עם כל הציוד אז לא עליתי אליו.
המקדש השני הוא מתחם ג'ייני גדול שהזכיר קצת את הגנים הבהאיים, ממוקם ממש ליד אג'מר, חצי שעה מפושקר.
למי שרוצה לבקר, זה המקדש הראשון - https://maps.app.goo.gl/9xnpFV... וזה השני - https://maps.app.goo.gl/Hs3o7p....

סגירת מעגל בפושקר וחזרה לג'ייפור 🛫

ביום שלישי ה 24.12, בדיוק חודש אחרי שנחתתי ברג'אסטן, חזרתי לפושקר.
עם כל העצירות יצא שהגעתי כבר לקראת השקיעה.
הדבר הראשון שעשיתי היה לחנות ליד האגם, בדיוק בדיוק באותה נקודה שבה חניתי כשהגעתי לפושקר בפעם הראשונה - סוג של סגירת מעגל סימבולית מבחינתי.
נזכרתי איך הגעתי לפושקר לפני חודש - עדיין מתאושש מההלם תרבות, מרגיש די תלוש וזר, לא ברור לי עדיין מה אני עושה פה.
וקלטתי את ההבדל הענק מההגעה השנייה לפושקר - הגעתי עם תחושה מעולה, הסתכלתי אחורה על כמה שבועות של מסע מדהים, מלא אנשים טובים שפגשתי, חוויות הזויות, זכרונות ונופים, והרגשתי כמעט בהיי.

עם כל הצער שבדבר החלטתי "לפרוש בשיא" - יום למחרת הזמנתי כרטיס טיסה ל 28.12, מג'ייפור לארץ.
את הימים שנותרו לי בפושקר ביליתי שוב במלון L S Haveli, קראתי הרבה וישבתי באותם בתי קפה.
חלק מהזמן ישבתי בהוסטל מקסים בשם Hotel Zoola שחבר גילה במקרה.
בדיעבד אני ממש ממש ממליץ עליו - יש שם גם אירופאים וגם ישראלים, מיקום לא מרכזי מדי אבל עדיין קרוב למה שצריך, הבעלים של ההוסטל הזוי ומצחיק והאוכל מעולה.
בימים האלו היה אובך מטורף, השמיים היו אפורים ברמה שלא היה אפשר לראות את השמש בכלל, והיו גם יום-יומיים של גשם רציני שהציפו לחלוטין חלק מהרחובות.

עשיתי ארוחת שישי אחרונה בבית חב"ד וביום שבת למחרת יצאתי לג'ייפור, למזלי ללא גשם.
את רוב הדרך עשיתי די במהירות - היה קר מאוד והשמיים אפורים לחלוטין, והגעתי לג'ייפור תוך 3 שעות בערך.
עשיתי רק עצירה אחת קצרה במסעדה בשם Narayana על הדרך והתפנקתי בפעם האחרונה על צ'אי ו - paneer paratha.
הגעתי לג'ייפור בצהריים, ובעצב רב החזרתי את האופנוע לסוכנות ההשכרה ושילמתי סכום מוגזם של כמה עשרות אלפי רופי על 32 הימים שביליתי עם ההימלאיין האהוב.

משם לקחתי ישירות מונית לשדה התעופה של ג'ייפור.
בתחושות מעורבות של שמחה ועצב, ובתקווה שאחזור מתישהו ואמשיך את המסע, עליתי במוצאי שבת על מטוס לארץ.

טיפים

• צירפתי למטה מפה המלאה של המסלול שלי וכל המקומות שישנתי בהם
• ויזה להודו - אני עשיתי עצמאית באתר של הממשלה ההודית, תהליך מילוי הבקשה לקח לי כמה שעות והיה עבורי די חופר אז להגיע עם סבלנות. אחרי שהגשתי קיבלתי אישור לויזה תוך יומיים בערך
• קר בלילות! להביא או לקנות באיזור בגדים חמים
• במחירים של בתי מלון וגסטהאוסים - להתמקח כמעט תמיד יעבוד, ואם במהלך המשא ומתן תגידו שאתם רוצים לבדוק אופציות אחרות ולהחליט בהמשך - כנראה תקבלו עוד הנחה
• הכספומט שמומלץ למשוך בו כסף כי אין בו עמלה הוא SBI אבל הוא לא עובד עם MasterCard אלא רק עם ויזה. אני הייתי מושך כסף בעיקר ב ICICI או ב - HDFC, בעמלה של 200 רופי למשיכה אבל יש מצב שיש אופציות יותר טובות.
• כשאתם הולכים לקנות SIM תגיעו עם דרכון עליכם - תמונה של הדרכון בטלפון לא תספיק
• השכרת אופנוע - לא לחזור על הטעות שעשיתי - להבין מראש לאיזה טווח מתכננים לשכור ולהתמקח בהתאם, מדובר בהפרש מחירים משמעותי
• בחירת אופנוע - למסלול ברג'אסטן, לא חייב אופנוע "מוכוון שטח" כמו ההימלאיין. אני שמח מאוד על הבחירה הזו - נהנתי ממנו כל רגע והייתי מאוד "בראש שקט" גם כשאני עולה על דרך משובשת, אבל אם אתם מעדיפים לחסוך קצת כסף, או שיותר נוח לכם אופנוע נמוך - Bullet או Classic עם מנוע 350 סמ"ק יעשו את העבודה
• לבוש לרכיבה - לא לוותר על באף לצוואר וכפפות, מגני ברכיים ומרפקים או ג'קט רכיבה ומכנסי רכיבה, ומן הסתם בגדים ארוכים ונעליים סגורות
• ציוד נוסף לרכיבה - לקחת bungee cords ספייר למקרה שנקרע, וממליץ מאוד על tank bag
• יום ראשון הוא היום הקדוש להודים, בחלק מהאיזורים זה אומר שגם רוב הדאבות סגורות, קצת יותר קשה למצוא מקום לעצור לאכול בדרך
• תנסו להימנע מלרכב בחושך, במיוחד במיוחד בבינעירוני - בחושך כל באמפר מזדמן או פרה תועה יכולים להפוך את הטיול לאסון
• יותר בטיחותי - ולדעתי גם משמעותית יותר כיף - לרכב בקבוצה
• שאלות נוספות או דברים אחרים, יכולים ליצור איתי קשר במייל shahar38@gmail.com או ב052-808-7198

קישורים חיצוניים

• הגשת בקשה לויזה דרך אתר ממשלת הודו
• מדריך מעולה ומפורט למילוי בקשה לויזה באופן עצמאי
• מפה של המסלול + כל המקומות שישנתי בהם (מלונות בירוק הוסטלים בצהוב)
• הסוכנות ממנה שכרתי את האופנוע